מתיחת בטן

המועמדים המתאימים לניתוח מתיחת בטן

המועמדים הטובים ביותר לניתוח מתיחת בטן הם נשים או גברים שבריאותם תקינה, המוטרדים מעודף עור בבטן או מחולשת דופן הבטן ואינם רואים שיפור בעזרת התעמלות או דיאטה.

מועמדים אלו נחלקים לשתי קבוצות:

1. הן נשים לאחר לידות, שעברו הריונות גדולים. בעקבות כך ישנה מתיחת יתר של העור ושרירי הבטן וכך נוצרים עודפי עור, לעיתים עד ליצירת קפל או "סינר" בבטן תחתונה. במקרים אלו, העור והשרירים נמתחו מעבר לנקודה אשר בה הם עוד יכלו לחזור למצבם הקודם ורק ניתוח מתיחת בטן יכול לתקן בעיה זו.
2. מטופלים אשר עברו תהליך הרזיה ניכר ואשר הורידו מספר רב של ק"ג ממשקלם. כך נוצרו אצלם עודפי עור ניכרים באזורים שונים של גופם, אזור הבטן התחתונה הוא אחד האופייניים שבהם. בקב' זו רק מתיחת בטן מלאה נותנת פתרון אופטימאלי.

מועמדים שאינם מתאימים לניתוח מתיחת בטן

מועמדים שאינם מתאימים לניתוח מתיחת בטן הם בעיקר אלו שעודפי העור אצלם קטנים והבעיה בבטן מתבטאת רק בסימני מתיחה או עור רפוי בכמות קטנה, או מסביב לטבור בלבד. נשים המתכננות הריון נוסף בקרוב רצוי שידחו את הניתוח. מטופלים שעברו ניתוחים קודמים (לא אסתטיים) בבטן מוגבלים לעיתים בביצוע מתיחת בטן רגילה ובכל מקרה מידת ההתאמה ושיטת הניתוח ייבחנו בנפרד. כיום יש פתרון אמתי לבעיית סימני מתיחה Striae, ניתן לטפל בהם באמצעות הדרמה רולר לקריאה נוספת איך נוצרים סימני המתיחה וכיצד ניתן לטפל בהם באמצעות דרמה רולר.

בבעיית עור רפוי ניתן לטפל באמצעות הצרת היקפים והמסת שומן. מידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד השאלות והתשובות בנושא הצרת היקפים.

באופן כללי, יש לזכור שמדובר בניתוח גדול יחסית עם תופעות לוואי וסיבוכים מורכבים יותר מאשר בניתוחים פלסטיים אחרים

ולכן יש להקפיד ולבחור את המטופלים המתאימים ביותר, עם ציפיות ריאליות לגבי התוצאות.

תכנון והכנה לניתוח מתיחת בטן

במהלך הפגישה הראשונית, שתיערך זמן מה לפני הניתוח, יבדוק המנתח את המועמדים לניתוח וישוחח עימם על המצב הבריאותי שלהם, מחלות הרקע, התרופות שהם נוטלים, על הציפיות מהניתוח, ההכנה לניתוח, שיטת הניתוח המתאימה להם, מהלך הניתוח וההחלמה. כמו כן, יציין המנתח את כל הסיבוכים האפשריים כתוצאה מניתוח מתיחת בטן.

המנתח מצפה כי המנותח יודיע לו על כל בעיה בריאותית אשר עלולה לסכן את הניתוח וכן על תרופות אותן הוא נוטל. אינפורמציה מדויקת לגבי עישון היא בעלת חשיבות ניכרת בניתוח מתיחת בטן. חשוב כי המועמד יהיה כן וגלוי לב לגבי הנתונים אותם הוא מוסר למנתח וכמו כן על הציפיות שלו מהניתוח. כך יוכל הכירורג הפלסטי להעריך טוב יותר את אשר ניתן להשיג ואם קיימים פתרונות חלופיים או הכנות מיוחדות לפני הניתוח לצורך מניעת סיבוכים ולהשגת התוצאה הטובה ביותר למטופל. במקרים בהם מדובר בעודפי עור ושומן קטנים, עם אלסטיות טובה של העור יתכן כי שאיבת שומן תספיק.

במקרים בהם קיים קפל בטני קטן בלבד, יתכן שניתן יהיה לתקנו על ידי מתיחת בטן קטנה (מיני מתיחה) ללא צורך במתיחת בטן מלאה. כל מקרה יישקל לגופו ובהתאם לבדיקה, לנתונים הבסיסיים ולציפיות אותן יציג המועמד, יוחלט על דרך הטיפול המתאימה.

הכנה לניתוח מתיחת בטן

בד"כ לאחר ההחלטה על הניתוח והיקפו, המנתח יבקש לבצע בדיקות בסיסיות אשר כוללות בדיקות דם, צילום חזה וא.ק.ג ולפעמים
גם תפקודי ריאות. יש מקרים בהם יהיה צורך בבדיקות רופא מרדים לפני הניתוח על מנת לבדוק אם המטופל זקוק להכנה מיוחדת לקראת ההרדמה.
יתרונות שיטת שלושת השלבים שאיבת שומן ומתיחת בטן:

שלב 1 לטיפולים לפני הניתוח

חידוש סיבי קולגן – גלי אינפרא רד מחממים את האזור המיועד לניתוח ובכך תורם להמרצה ולמתיחת סיבי הקולגן ובכך מסייע לחידושם.

שיפור אספקת הדם – במצב הרגיל של מצבור תאי שומן 90% מכלי הדם נמצאים במצב דחוס פעולת ואקום גורמת להרחבת כלי הדם ובכך מאפשרת זרימת דם טובה יותר ואספקת חמצן טובה יותר.

 

טכנולוגיה זו עוזרת לגופך להגיע בצורה טובה יותר לניתוח, היא ממקסמת את תוצאת הניתוח ממזערת את הסיבוכים ומקצרת תקופת ההחלמה.

שלב 2 – הניתוח

מתיחת בטן – הסרת עודפי עור וריכוזי שומן באזור הבטן והמותניים + שיקום וחיזוק שרירי הבטן שנחלשו. הדבר יביא לשיפור מובטח במראה הבטן, ובתחושה הכללית בפעילות ספורטיבית.

שיטות הניתוח

מתיחת בטן הינו שם כללי לניתוח שבו מוציאים עודפי עור מהבטן ומותחים את העור שנותר.
קיימות שיטות שונות לשיפור דופן הבטן ויש להתאים אותן בקפידה לכל מטופל בהתאם לממצאי הבדיקה וציפיות המטופל.

1. מתיחת בטן (קלאסית)
   מתאימה לגברים ונשים עם עודפי שומן ועור בבטן התחתונה אוו בבטן העליונה. בהמלך הניתוח מתבצעת כריתה של כל העור מהטבור עד הפוביס, איזור השיער ובצדדים מעצם אגן אחת לשנייה.
   לאחר מכן מתבצעת הפרדה של העור בבטן עליונה כמעט עד קשת הצלעות. תפירה פנימית של השרירים הרפויים מותחים כלפי מטה את העור המופרד בבטן עליונה וכך מתקבלת צלקת רוחבית בבטן תחתונה. במידת הצורך משלבים שאיבת שומן. העור נמתח מאזור הטבור כלפי מטה.
   המטופלים המתאימים ביותר לשיטה זו הינם אלו עם עודפי העור הגדולים ביותר.
   במידה וכמות העור העודף פחותה תתקבל צלקת בצורת T הפוך, שחלקו הניצב הוא באורך משתנה, בהתאם לכמות העור העודף.
2. מתיחת בטן מיני
   מתאים למצב שיש רק עודף עור בבטן תחתונה והבטן מעל הטבור תקינה ללא עודפי עור או שרירים רפויים, בניתוח זה מותחים רק את הבטן התחתונה והמתיחה מתבצעת רק מהטבור לפובס ועודפי העור יוצאים בחלק התחתון ,מדובר בניתוח פשוט יחסית עם צלקת קצרה יחסית בבטן תחתונה, במיקום נמוך ללא נגיעה בטבור. ניתן לבצעו בהרדמה מקומית עם טשטוש או בהרדמה כללית אבל ללא אשפוז. מהלך הניתוח קל בהרבה אם משווים אותו למתיחת בטן מלאה. מדובר בניתוח קל בהרבה הנותן תוצאות טובות למטופלים מתאימים.
3. מתיחת בטן אורכית (ניצבת)
   מתאים בעיקר למטופלים שהעור העודף מתרכז אצלם בעיקר באמצע הבטן מעל ומתחת לטבור, מאזור עצם הבריח ועד לאזור השיער. בניתוח מתיחת בטן אורכית מתבצעת מתיחה מהצדדים לכיוון האמצע כאשר כל דופן הבטן האמצעי מוסר ונותרת צלקת אורכית בלבד. ניתוח זה מתאים למטופלות ומטופלים שנותחו בעבר מסיבות שונות ונותרו עם צלקת ניצבת בבטן. התוצאה האסתטית של דופן הבטן היא טובה מאוד כולל הדגשה ניכרת של קו המותניים.
4. מתיחת בטן היקפית
   מתאימה בעיקר במקרים של ירידה מאסיבית במשקל עם עודפי עור בהיקף הבטן תאים הירך הצידית והעכוז. הניתוח משפר בצורה ההיקפית הבטן והגב ובכך נותן שיפור 360 מעלות בכל הגוף, הצלקות ממוקמות נמוך וניתן להסתירן לרוב תחת הלבשה תחתונה.
   החתך הניתוחי בדומה למתיחת בטן היקפי (קדמי ואחורי).

שלב 3 – לאחר הניתוח

המטרה: החלקת העור באזור המנותח, מניעת גבשושיות

• מיצוק העור והקטנת נפח השומנים- ע"י גלי רדיו חימום אנרגיה לא סלקטיבית המטפלת בשכבות העור השונות ממצקת את העור ומקטינה את נפח תאי השומן. 
• המשכת חידוש סיבי קולגן – ע"י גלי אינרפרה רד חימום שטחי מחממת חימום שטחי של האזור המטופל, ממריצה ותורמת למתיחת סיבי הקולגן ובכך מסייעת לחידושם.
• ניקוז לימפתי- הגלגליות שמסתובבות יוצרות עיסוי המכאני, התורם משמעותית לסילוק רעלים, שחרור עודפי שומן ונוזלים והמרצת המערכת הלימפתית.

 

בכל מתיחות הבטן ניתן לשלב גם פעולות נוספות, לדוגמה: שאיבת שומן – ניתן לשלב אותה בכל ניתוחי הבטן, אבל אך ורק באזורים שלא עברו הפרדה כירורגית כמו המותניים התחתונים, אזור הערווה.
שאיבה בעור הבטן העליונה, העובר מתיחה כלפי מטה, ובאזור המותניים העליונות עלולה לפגוע באספקת הדם של הבטן ולכן אסורות.
לכן מטופלים שיש להם עודפי עור אבל גם הצטברות ניכרת של שומן בבטן עליונה מעל הטבור חייבים לקחת בחשבון שיזדקקו בעתיד.

מהלך הניתוח

מתיחת בטן נעשית לרוב בהרדמה כללית ואורכת בין שעה לשעתיים, בהתאם לסוג הניתוח. במקרים הקלים יותר ניתן להשתחרר מבית חולים עוד ביום הניתוח ובאחרים נשארים לאשפוז של לילה. בסיום הניתוח משאיר המנתח נקז אשר יוצא אחרי מספר ימים לפי כמות הנוזל שהוא מנקז. בסיום הניתוח מומלצת חבישת חגורה מתאימה למשך 3 שבועות.

לאחר הניתוח

ההחלמה מניתוח מתיחת בטן אורכת בין שבועיים לשלושה שבועות. מומלץ לרדת מוקדם מהמיטה ולהסתובב ככל האפשר.

אסור להרים משאות כבדים למשך 6 שבועות. בימים הראשונים קשה לעמוד וללכת זקוף. הדבר נובע מהרגשת מתח של תפירת השרירים, אל דאגה זו היא מגבלה זמנית בלבד. התפרים נמסים ואין צורך בהוצאתם.

תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים

אין ניתוח נטול סיכונים או סיבוכים. לאחר כל ניתוח עלולות להופיע תופעות לוואי שהן חלק בלתי נפרד מכל פעולה כירורגית.
(נפיחות מקומית וזמנית, שטפי דם, אזורים חסרי תחושה ועוד) הן ידונו בהרחבה עם ד"ר מוסקונה.

להלן חלק מהסיכונים האפשריים מניתוח מתיחת בטן

דימום
דימום קורה בשכיחות של כאחוז אחד. קורה בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ומאובחן על יד הרופא או צוות בית החולים.הדימום מתבטא על יד נפיחות אסימטרית, מתח וכאבים באזור הבטן. במקרים נדירים יש צורך לחזור לחדר הניתוח על מנת להפסיקו.

סרומה
סרומה משמעותה הצטברות נוזלים (סרום) מתחת לעור באזור הבטן. תופעה זו שכיחה בעד 10% מכלל המנותחים/ות. הסיבה לסרומה נובעת מהיווצרות חלל פוטנציאלי חדש באזור הבטן, בין מעטפת העור והשומן לבין השרירים וחלל זה עלול להתמלא בנוזל.במידה ונוצרת סרומה, הטיפול הוא ניקוז במרפאה על ידי דיקור. לעיתים יש לחזור על טיפול זה מספר פעמים עד להעלמות מוחלטת של התופעה.במקרים נדירים בהם התופעה מתמשכת וחוזרת על עצמה למרות הטיפול, מתהווה הצורך בטיפול ניתוחי לתיקון המצב.

זיהום
השכיחות לזיהום אחרי ניתוח מסוג זה היא בין 1%-3% ויכולה להופיע בין שבוע לשלושה שבועות אחרי הניתוח. על מנת למנוע זיהום יינתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח, תוך ורידי בטרם הניתוח. הזיהום מתבטא באודם מקומי, כאבים וחום ולעתים בהפרשה בין התפרים. רובם המכריע של הזיהומים מגיבים מצוין לטיפול אנטיביוטי, במקרים נדירים יש צורך לנקוט בפעולות נוספות שעליהן יחליט הרופא.

נמק
נמק בדופן הבטן הוא סיבוך קשה ונדיר בניתוח למתיחת בטן ויכול לנבוע מפגיעה באספקת הדם בעיקר בעור הבטן התחתונה.נמק כזה קורה בשכיחות של 1 ל-500 מטופלים/ות בדרך כלל אצל כאלה מעשנים/ות או סובלים/ות מבעיות בזרימת הדם. גרסה קלה יותר של סיבוך זה יכולה לקרות באזור הטבור. במצב כזה עלול לעלות צורך בניתוח מתקן לתיקון הטבור. לא ניתן לצפות את כל גורמי הסיכון להתהוות נמק בדופן הבטן. סיבוך כזה יכול להאריך את תקופת הריפוי ועשוי לחייב ניתוח נוסף בעתיד. הטיפול בתופעות הוא בעיקר מניעתי ע"י הקפדה על הפסקת עישון ואי ביצוע שאיבת שומן באזורי הניתוח.

קשיי נשימה
הגברת הלחץ התוך בטני עקב קשירת השרירים בניתוח למתיחת בטן גורמת גם להגבהת הסרעפת. מנח גבוה של הסרעפת יכול מצידו לגרום לקשיי נשימה (קוצר נשימה). נשימה שטחית ולא מלאה יכולה מצידה לגרום לדלקת ריאות. תופעה זו היא נדירה וניתן למנוע אותה כליל בביצוע פיזיותרפיה נשימתית עצמית, דהיינו, לקיחת נשימות עמוקות למרות הכאב.

תחושה
אובדן תחושה בעור הבטן התחתונה או בחלקים אחרים באזור הבטן לאחר הניתוח אפשרי ושכיח. שינויים בתחושה או ירידה בתחושה אחרי הניתוח כוללים את רוב עור הבטן אך מצטמצמים בדרך כלל לאזור הבטן התחתונה והצלקת. שינויים בתחושה בדרך כלל חוזרים למצבם הטבעי תוך שישה עד שניים עשר חודשים. לאחר תקופה זו ייתכנו אזור/ים קטנים של אובדן תחושה מלאה לצמיתות. לעיתים נדירות נגרמת פגיעה עצבית בעצב תחושתי בשיפולי הבטן המעצבב את אזור הירכיים החיצוניים. פגיעה זו גורמת לכאב,נימול וחוסר תחושה או תחושת יתר בירך החיצונית. פגיעה נדירה זו אינה הפיכה.

צלקות
בכל מקרה של ניתוח למתיחת בטן נותרת צלקת לכל רוחב הבטן התחתונה. צלקת זו מתוכננת כך שתוסתר מתחת לקו התחתונים. לעיתים היא יכולה לחרוג מגבולות קו התחתונים ולעתים יכולה להיות הצלקת קצרה יותר. הצלקת שנותרת אחרי ניתוח היא קבועה ואינה נעלמת, אלא מטשטשת עם הזמן. לא ניתן לצפות מראש כיצד תתרפאנה הצלקות ויש לציין שזמן הריפוי ואופיו שונים ממטופל/ת למטופל/ת.
לעיתים נוצרים בקצה הצלקת משני צידי הבטן, עודפי עור הנקראים "אוזני כלב". במידה ועודפים אלו לא מתכווצים ונעלמים תוך פרק זמן של כ-3 חודשים, יש צורך לכרות אותם בניתוח. ב- 1%-2% מהמטופלים/ות יש צורך בניתוח נוסף על מנת לנסות לשפר את הצלקת. ניתוח כזה מבוצע רק לאחר שמוצו כל האפשרויות לשיפור הצלקת כמו: משחות סיליקון, יריעות סיליקון, פלסטרים מיוחדים, זריקות או טיפולים אחרים בהתאם למצב. יש לזכור שהצלקות שנותרות אחרי הניתוח שונות בהתאם לשיטת הניתוח ומצב המטופל/ת טרם הניתוח.

לדוגמה: למטופלים שעברו ירידה ניכרת במשקלם קיים עודף עור היקפי ולא רק בבטן הקדמית, לכן הצלקות במקרה זה ארוכות מהמקובל ומגיעות כמעט לגב. יש לזכור שאיכות ההצטלקות שונה ממטופל/ת אחד למשנהו וזה למרות מאמצים מרביים שנוקט הרופא על מנת להקטין את אורך הצלקת ולשפר את איכותה.

עישון
אין ספק שעישון הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים בניתוח זה ומעלה משמעותית את אחוז הסיבוכים (בעיקר הופעת נמק ובעיות ריפוי) אך אין זה אומר שאסור לנתח מעשנים. קיימת תמימות דעים בין רוב המנתחים הפלסטיים בעולם שאפשר לנתח חולים מעשנים אפילו כאלו שלא שמעו לעצת המנתח ולא הפסיקו לעשן בטרם הניתוח. המנתח חייב ליידע אותם בדבר עלייה באחוז הסיבוכים ועליו לנקוט שיטה כירורגית מתאימה לטיפול בחולים מעשנים.

תיקונים
כמו בכל ניתוח בכירורגיה פלסטית, קיים לעתים צורך בניתוח מתקן. שכיחותם של ניתוחים אלו נע סביב 10%, הזמן המינימלי לבצע תיקון הוא לפחות שישה חודשים מיום הניתוח. סוג התיקון והמועד האופטימאלי יקבעו בתאום מלא בינך לבין הרופא בהתאם למצב ולאפשרויות הרפואיות. אנחנו לא גובים תשלום נוסף עבור ניתוחים מתקנים, אבל יש צורך לשלם לבית החולים ולמרדים.

שאלות ותשובות לגבי ניתוח מתיחת בטן

שאלות ותשובות אחרי ניתוח מתיחת בטן

גלריית תמונות – מתיחת בטן