הגדלת חזה

כדאי לדעת: לא כל ניתוחי הגדלת שדיים זהים, מנתחים שונים מבצעים את הניתוח בטכניקות שונות שהשפעתן על העיצוב הסופי של השד רבה.
בייעוץ הקדם ניתוחי חשוב להתרשם משלושה נושאים:

1. הרופא המבצע – יש לוודא שהרופא מומחה לכירורגיה פלסטית והינו חבר באיגוד הכירורגים הפלסטיים בישראל. כמו כן, חשוב לוודא שלרופא המבצע יש ניסיון עשיר בסוג זה של ניתוחים. לצערנו קיימים רופאים אשר אינם מנתחים פלסטיים ומבצעים ניתוחים בשד ללא הכשרה מתאימה.
2. בדיקת השד – עקב השוני בין אישה אחת לשנייה מבחינת צורת השד וגודלו חשובה ביותר התייחסות ספציפית של הרופא לצורת השד, מידת האסימטריה וצניחת השד. הבדיקה כוללת פרט להתרשמות ויזואלית (הסתכלות), בדיקה גופנית, ומדידות של הפרמטרים השונים של השדיים.
3. טכניקה ניתוחית וסוגי השתלים – רופא העומד בשני המדדים שצוינו לעיל, סביר להניח שייתן פתרון טוב, שיתייחס למכלול הבעיות הקשורות לניתוח, כולל התייחסות לסוג ומיקום החתך, סוג וגודל השתל, מיקומו מעל או מתחת לשריר ועוד.

זהו כמובן עניין של טעם אישי ואופנה חברתית. עלייך להחליט על הגודל המתאים לרוחב הכתפיים, המותניים ומבנה גופך. יכולת ההגדלה מותנית גם בכמות העור העומדת לרשות המנתח. אצל נשים רזות, לפני לידה, ניתן להכניס שתלים קטנים יותר. את הבחירה וההחלטה עשי עם הרופא המנתח, המביע חוות דעת מקצועית ומאוזנת . חוות דעת זו מבוססת גם על בדיקה קפדנית של השד כולל מדידות והתייחסות לסוג העור, מרקם השד ועוד.

בהחלט, ניתן להשוות גודל באמצעות ניתוח. קיימות אופציות מרובות תוך שימוש בשיטות ניתוח מתוחכמות. יש להיוועץ עם המנתח על מנת להחליט על הניתוח האופטימאלי במקרה שלך. במקרה של אסימטריה קלה, המתבטאת רק ע"י הבדל בגודל, ניתן לתקן רק ע"י הכנסת שתל בגודל שונה. יש לזכור שבמקרי אסימטריה קשים יותר, אין אפשרות להגיע לדמיון מושלם בין השדיים. במידה והאסימטריה מתבטאת גם בנפילה/צניחה של השדיים, הכנסת משתלי סיליקון בגודל שונה, אינה מתקנת את הבעיה ויש צורך בפעולה כירורגית שונה, דהיינו הרמה או הקטנה של השדיים, המחייבות צלקות שונות.

קיימות שלוש דרכי גישה להכנסת השתל לשד: מתחת לפטמה , דרך בית השחי ובקפל התת-שדי. השיטה הנפוצה והעדיפה ברוב המקרים היא הגישה דרך הקפל התת שדי. ד"ר מוסקונה מבצע חתך קצר בהתאם לצורך. סגירת הפתח נעשית בתפירה מיוחדת שאיננה נראית לעין וכמו כן אין צורך בהוצאת תפרים. הצלקת הנותרת היא אופטימאלית וכמעט אינה נראית, הגישות דרך בית השחי או הפטמה כרוכות בתופעות לוואי וסבוכים נוספים וכמעט אינם בשימוש כיום.

כל שיטה יש יתרונות וחסרונות ואין שיטה עדיפה באופן ברור. רבים מהמנתחים יעדיפו ניתוח תת שרירי, במיוחד בנשים עם עור דק בחלק העליון של השד. במקרים אלו השתל מכוסה בחלקו העליון ע"י השריר ואז פוחתים הסיכויים לחוש קפלים או גלים על פני העור.

חשוב לדעת שהשריר אינו מכסה את כל השתל אלא רק את חלקו העליון, כך שניתן לחוש קפלים בשתל בחלק התחתון של השד, או בחלקו הצדדי. הפתרון לקפלים אילו הוא אך ורק עליה במשקל ותוספת לרקמת השומן התת עורית. בנוסף, חשוב להדגיש שלשריר אין שום תפקיד בהרמת השד או למניעת נפילה בעתיד.

את הניתוח ניתן לבצע בהרדמה כללית או באמצעות הרדמה מקומית עם טשטוש. ההחלטה נעשית לפי בקשת האישה ובתיאום עם המרדים.

ניתוח הגדלה רגיל אורך כשלושת רבעי שעה עד שעה וחצי בהתאם למורכבות המקרה .לאחר הניתוח יש בד"כ כאבים למשך מספר ימים וכעבור כשבוע ניתן לחזור לפעילות מלאה. ניתוחים של הרמת שד ותיקון אסימטריה אורכים יותר אם כי המהלך לאחר הניתוח לא משתנה. זמן ההחלמה תלוי במיקום השתל יחסית לשריר. הכנסה תת שרירית כרוכה בכאבים חזקים יותר ומהלך ההחלמה ארוך יותר.

את הסיבוכים שלאחר הניתוח ניתן לחלק לאלו הקשורים ישירות לניתוח ואלו הקשורים לתוצאה האסתטית:

• זיהומים – ניתן לדבר על זיהומים קלים או קשים עד כדי צורך בהוצאה זמנית של השתל. (זיהומים קורים למרות נקיטת מירב האמצעים במטרה למנוע אותם).
• תחושה – עלולות להיות בעיות תחושה בשד ובאזור הפטמה רובן לתקופה של מספר חודשים אבל במקרים נדירים עשויה להישאר פגיעה תחושתית תמידית.
• דימום – בד"כ מופיע מיד לאחר הניתוח. מתבטא בנפיחות הולכת ומתגברת, כאבים והרגשת לחץ, מצב זה מחייב ניתוח לתיקון הבעיה.
• הצטברות נוזלים – מדובר בנוזלים צלולים (סירומות) המופיעים בחלל שמסביב השתל. הדבר מתבטא בגודל שונה בין השדיים או בתחושת כאב ולחץ. ברובם המכריע של המקרים אין מקום לטיפול והנוזלים הללו נספגים מעצמם. במידה ולא, יש להכניס נקז למספר ימים. הצטברות נוזלים עלולה להופיע גם חודשים ושנים לאחר הניתוח. הסיבה לכך לא ידועה כי ברוב המקרים מדובר בטראומה כלשהיא. ההתייחסות להופעה מאוחרת השתנתה בתקופה האחרונה, לאחר תאור גידול שמופיע במעטפת שהגוף יוצר סביב השתל A.L.C.L) ). הביטוי הקליני של גידול ממאיר זה הוא הצטברות מאוחרת של נוזל ולכן אם הוא לא נספג תוך שבוע שבועיים, יש צורך לנקר אותו תחת אולטראסאונד ולשלוח לבדיקה.
• בעיות ריפוי – עלולות להיות בעיות בריפוי החתך, ברוב המקרים מדובר בפתיחה קטנה של הצלקת שמגיבה טוב לטיפול מקומי. במקרים נדירים נחשף השתל ואז יש צורך בנקיטת אמצעיים מיוחדים (כמו ניתוח). במקרה של חוסר תגובה יש צורך בהוצאה זמנית של השתל.
• סיבוכים אסתטיים – יתכנו שינויים עם הזמן בגובה השתלים והופעת קפלים בעור.
• צניחה של השדיים – זהו כמעט מצב טבעי המתפתח עם השנים, צניחה זו מחריפה במקרים שהוכנס שתל גדול, בנשים עם עור דק ורפוי או שהייתה קודם נפילה טבעית ולא בוצע ניתוח להרמת שדיים, בד"כ עקב רצון האישה להימנע מצלקות בשד. יש לציין שאם נעשה שימוש בשתלים חלקים, או שתלים עם חספוס עדין, קיימת נטייה לצניחה של השתל מתחת לקפל התת-שדי.

יש לזכור שהשד הוא חלק מהגוף וכל דבר כמו שינוי משקל, לידה, הנקה וגיל, משפיעים עליו. נוכחות שתל סיליקון בפנים אינה מונעת תופעות אלה, נהפוך הוא, תוספת משקל מאוד מחמירה את הנפילה הטבעית.

• התקשות השד – ידועה גם בשם "התכווצות קופסית" , שכיחותה הכללית עד 5% ומופיעה החל משלושה חודשים לאחר הניתוח ( יכולה להופיע גם לאחר שנים) ומצריכה במקרים קשים (כ-1%) ניתוח נוסף שמטרתו לטפל בבעיה. התקשות זו אינה מהווה סיבוך אלא תופעה בלתי רצויה התלויה בתכונות העצמיות של כל אישה ולמנתח אין כל השפעה על כך. יש לזכור שהיות ומדובר בתכונה עצמית של המנותחת, לא תמיד ניתן לפתור בעיה זו. אין כיום דרך לנבא את התופעה מראש.
• הפוך השתל – מדובר בתופעה נדירה מאוד שהופכת להיות שכיחה יותר כאשר משתמשים בשתלים עם חספוס עדין (פוליטק מוטיבה) או שתלים חלקים. הבחירה בשתלים אלה נועדה להקטין את הסיכוי להתפתחות עתידית של הגדול במעטפת A.L.C.L) ) המופיע בעיקר בשתלים עם חספוס גס. מצד שני, כאשר החספוס עדין או לא קיים בכלל (שתל חלק), אין הדבקות של רקמה צלקתית מהגוף לדופן השתל המחוספס ואז הסיכוי לתזוזה והיפוך גדול יותר. מכאן אפשר להבין שאין דבר כזה שתל אידאלי.

פרט לתופעות הלוואי השכיחות ולסיבוכים הנפוצים שתוארו בניתוח זה, ישנם גם סיבוכים המופיעים לעיתים נדירות, במידה ותרצי לשמוע גם עליהם אשמח לתת מידע נוסף בפגישת הייעוץ.

נשים רבות שואלות דבר ראשון בשיחת הטלפון כמה עולה הניתוח? הנטייה הראשונית של נשים רבות הינה לחסוך בהוצאות בכלל וגם בתחום הרפואי. בניתוחים פלסטיים ובהגדלת חזה בפרט, מדובר בניתוח שלרוב מבצעים פעם בעשר שנים ולכן חשוב להשקיע הרבה זמן ומחשבה בנושא. בסופו של דבר את מעוניינת בחזה פרופורציונאלי לגוף. על מנת להגיע לתוצאה טבעית חשוב לבחור במנתח בעל ניסיון ומיומנות רבה.

מחקרים עדכניים הוכיחו שכל אישה שלישית, שתעבור ניתוח הגדלה בו נעשה שימוש בשתל סיליקון תעבור ניתוח משלים בחזה.
הסיבות השכיחות הן קרע, דלף, קופסית נוקשה או כפולה, זיהום, הצטברות נוזלים או סיבות אסתטיות כגון רצון לשנות גודל, תיקון הרמה וכו'. השכיחות של ניתוחים אלו תרד בעקבות הקפדה מרבית בעת ביצוע הניתוח ובחירה מושכלת של השתלים.

המנתח אחראי ישירות לכל בעיה כירורגית אשר התגלתה במהלך הניתוח ואחריו עד זמן סביר ומקובל ברפואה (7 שנים). המנתח יסביר ויענה על שאלות הקשורות בניתוח לאחר קריאת עלון מידע זה ויחתים את המטופלת על טופס הסכמה מדעת לאחר שהבינה את האמור בו.

המנתח אינו אחראי בשום צורה על כשל במוצר, דלף/קרע וכו'. אחריות ישירה על המוצר היא רק של היבואן או יצרן השתלים, בהתאם לרישיון שניתן להם לשווק שתלי סיליקון בישראל ע"י משרד הבריאות. במקרים אילו מתחייבים רוב היבואנים לספק משתלים (זוג) חלופיים, אך עלויות הניתוח חלות על המטופלת.

ביטוח רפואי על פי חוק יש לכל אזרח במדינת ישראל וכל אישה שעברה ניתוח זה יכולה לפנות לרופא המשפחה, כירורג שד או במקרה הצורך למיון בית חולים, לקבלת סיוע בכל בעיה שהתגלתה. במקרים כאלה רצוי לעדכן את הרופא המנתח שיסייע לך במידת האפשר או יפתור בעצמו את הבעיה.

החל משנת 2015-2016 החלו להופיע דיווחים בספרות הרפואית על הקשר בין שתלי סיליקון מחוספסים וממאירות במעטפה הנוצרת ע"י הגוף סביב השתל. לא מדובר בסרטן שד.

מידע עדכני לתחילת שנת 2019, מאשר את קיומם של כ 600 מקרים כאלה בעולם (8 בישראל). מתוך כ 35,000,000 (שלושים וחמישה מליון) נשים עם משתלי סיליקון. בנוסף ראוי לציין כי בשנת 2018 עברו בעולם כמיליון נשים ניתוחי הגדלת שדיים, כחצי מהן בארה"ב השאר באירופה כולה, סין וברזיל. האבחון של גידול זה במעטפת הוא בד"כ בעקבות הצטברות נוזלים מאוחרת סביב השתלים – הנוזל שנשלח לבדיקה באמצעות דיקור תחת אולטרה סאונד מספק את האבחנה.

חשוב לציין שתי עובדות הקשורות בהופעת גידול מסוג A.L.C.L במעטפת השתלים:

1. כל המקרים התגלו בעקבות שימוש בשתלים מחוספסים, אם כי היו דיווחים בודדים על הופעת הגידול בשתלים חלקים.
2. רוב המקרים היו בשתלים של חברת אלרגן האמריקאית, החברה הגדולה בעולם בתחום המוצרים האסתטיים כמו בוטוקס, חומרי מילוי ומשתלי סיליקון, עם אישורי FDA למוצריה.

בעקבות חשיפת נתונים אלה בסוף שנת 2018, החליטו שלטונות הבריאות בצרפת להפסיק את השימוש בשתלים מחוספסים של חב' אלרגן, עד קבלת נתונים נוספים ובעקבותיהם הלכו כל מדינות אירופה ואף ישראל. המצב הנוכחי לתחילת שנת 2019 שחל איסור לשימוש בשתלים מחוספסים של חב' אלרגן, אבל איסור זה לא חל על שתלים מחוספסים של חברות אחרות. אם כי ישנה העדפה לשימוש בשתלים חלקים או עם חספוס עדין.

בנקודה זו רצוי להבהיר שעדיין ולמרות נתונים אלה, 2/3 מניתוחי הגדלת שדיים בעולם (מעל מליון מקרים) נעשו בשנת 2018 עם שתלים מחוספסים. במקביל האיגוד הבינלאומי למנתחים פלסטיים פרסם את התנגדותו להחלטה הצרפתית והמליץ על המשך שימוש בשתלים מחוספסים. בתחילת מאי 2019 פרסם גם ה FDA האמריקאי את אישורו להמשך שימוש בשתלים מחוספסים.

לאור העדכונים לסוף שנת 2018, ניתן לקבוע קשר (נדיר ביותר) בין שתלי סיליקון והופעת סוג מסוים של מחלות ראומטיות או עליה בשכיחות של פיברומיאלגיה (כאבי פרקים ושרירים). בנוסף, הועלו חשדות להופעת מחלות הקשורות למערכת החיסון. בנוסף, יש דיווחים על תופעות של עייפות אצל נשים עם שתלי סיליקון, תופעות המשתפרות לאחר הוצאת השתלים. עד היום אין הסברים מדעיים לתופעה זו.

אלו הן צורות השתלים הקיימות כיום:

• שטוח
• בינוני
• בולט
• אנטומי

שלושת הסוגים הראשונים, הם שתלים עגולים ושונים רק במידת הבלט. השתלים האנטומיים, הם בעלי צורה מיוחדת של "טיפה" / "אגס". הם מגיעים במגוון פרופילים לבחירת המנותחת ולהתאמה מרבית לגופה.

השתלים האנטומיים הינם מוצר שפותח בשנות התשעים. מדובר בשתל שמלא בסיליקון קוהסיבי, נוקשה וצמיגי יותר ולכן נמוש בצורה שונה בהשוואה לשתלי החזה האחרים. שתלים אלו מקנים לשד את הצורה הטבעית ביותר. לאחרונה בעקבות תלונות רבות של מנותחות ובעקבות מאמרים מדעיים מתברר שאחוז גבוה יחסית מהשתלים, מסתובב בתוך הכיס. סיבוב השתל, שהתגלה רק מספר שנים אחרי תחילת השימוש בשתלים אלו, שכיחותו כ-8%. סיבוב מעין זה בשתלים עגולים הוא חסר משמעות, אך בשתלים אנטומיים הסיבוב משנה את צורת השד עקב המבנה המיוחד של השתל ומחייב ניתוח נוסף לתיקונו. לכן השימוש בשתלים אלו הצטמצם לאחרונה מאוד.

לא, לשם השימוש בשתלים אלו יש צורך במדידות מיוחדות המתאימות את השתל לגוף האישה כמו חליפה בהזמנה, על הרופא המבצע לעבור הכשרות מיוחדות בתחום הזה ולהיות מיומן מספיק בכדי למנוע סיבוכים ותופעות לוואי לא רצויות.

החלטה בנקודה זו תלויה ברצון האישה אבל גם בגודל השד, בצורתו ובאיכות העור באזור החזה, מנתח מנוסה ישקול את כל אלו וימליץ.
המלצה זו נובעת מניסיון הרופא המנתח ומההכשרה שהוא עבר. בחירת סוג השתל לפי דרגת הבלט נתונה לשיקולך, אך כדאי לשמוע גם את עצת הרופא, שתלים בולטים מקנים לרוב מראה פחות טבעי. דרגת הרכות של השתל ניתנת גם היא לבחירה בהתאם לשיקולך. אין שום דרך מדויקת להחליט לגבי גודל השתל. האכזבה העיקרית בנקודה זו נובעת מכך שלא נבחר שתל גדול יותר. הקשבה להמלצת הצוות הרפואי מקטינה למינימום את חוסר שביעות הרצון וגם מונעת סיבוכים עתידיים כמו סימני מתיחה בעור, צניחה של השד, פגיעות תחושתיות, קושי בשכיבה על הבטן והתפתחות רקמת שד דקה סביב השתל (עקב לחץ).

בעבר, בשל חשש מסיבוכים הקשורים בשתלי סיליקון ג'ל, ובעקבות החלטת ה FDA בשנת 1992 על הגבלת השימוש בשתלים אלו למטרות אסתטיות, נהגו להשתמש, בעיקר בארה"ב, במשתלים עם מילוי מי מלח, אך לשתלים אלו חסרונות רבים כגון:

1. תחושת השד איננה נעימה למגע כמו שד טבעי אלא מזכירה מגע בשקית חלב.
2. צורת שתלי מי המלח פחות יפה וטבעית בהשוואה לשתלי הסיליקון .
3. רוב שתלי מי מלח מאבדים את תוכנם בהדרגה עקב דליפת מי מלח כך שהשד מתרוקן מתוכנו מה שיגרום לאסימטריה בין השדיים ולהחזרת השדיים למצב המקורי לפני הניתוח.

כיום לאחר מחקרים מעמיקים שנערכו ברחבי העולם ובמיוחד בארה"ב, התברר כי שתלי הסיליקון ג'ל בטוחים יחסית (ואף קיבלו אישור FDA בשנת 2007) ומאז השימוש בתותבות מי מלח פחת באופן משמעותי ובארץ הופסק כמעט לחלוטין.
באירופה רוב השתלים, החל משנת 1995, הם שתלי סיליקון ג'ל וגם כאן השימוש במי מלח קטן ביותר.

החל בשנת 2016 עם הופעת הדיווחים בספרות על גידול מסוג A.L.C.L במעטפה שהגוף יוצר סביב משתל הסיליקון, ולאחר שהתברר שכל הגידולים הללו הופיעו בנשים עם משתל סיליקון מחוספס, החלה נטייה (העדפה) של מנתחים פלסטיים לעבור לשימוש בשתלים חלקים.

בנקודה זו יש להדגיש:

1. רק בשנת 2018 בוצעו בעולם מעל מליון ניתוחים עם שתלים מחוספסים, למרות המידע שתואר לגבי ה A.L.C.L. הסיבה העיקרית נובעת מיתרונות שיש לשתלים מחוספסים על גבי החלקים.
2. שתלים מחוספסים הנמצאים בשימוש מעל 30 שנה, נחשבים למוצר טוב יותר בהשוואה לשתלים חלקים שהיו בשימוש בעבר. הסיבות העיקריות הן אחוז התקשות נמוך יותר ויציבות מוגברת של השתל בשד עקב צמיחה של רקמה צלקתית לתוך החספוס של מעטפת השתל.
3. בין השתלים המחוספסים יש מדרג חספוס החל מחספוס גס ועד חספס עדין כמו שתלי מוטיבה ושתלי פוליטק הגרמנית.

במרפאות ד"ר מוסקונה אנו משתמשים בשתלים של חברות אלו או בשתלים חלקים לפי בקשת המטופלת. שתלים שעדיין לא התגלה קשר בינם לבין גידול מסוג A.L.C.L.

השתלים הם מוצרים באיכות גבוהה מאוד ועוברים שיפורים כל מספר שנים. עיוות בשד נוצר בד"כ עקב התקשות הרקמות הטבעיות ולא עקב שינויים בשתל.

השתלים החדשים עשויים מעטפת חדשנית עבה יותר וסיכויי דליפת הסיליקון דרכה הינם נמוכים. יש לזכור שמשך הזמן הממוצע לשתלי סיליקון בגוף הינו 10 שנים וסיכויי הדלף עולים עם השנים.

לחץ מקומי סביר או ספורט, אינם מזיקים לשתלים ולא קיימת מגבלה לגבי צלילה. כוח הקריעה של מעטפת השתל הוא בסביבות 550 ק"ג זהו משקל כבד. כדי לגרום לקרע בשתל סיליקון על האישה לעבור חבלה קשה מאוד בחזה, אשר סביר שתגרום לשברים קשים בצלעות עוד לפני שהשתל יינזק.

חשוב לציין כי השתלים החדשים המיוצרים כיום במפעלים שונים בעולם המערבי עוברים בדיקות לחץ מדוקדקות, כדי לעמוד בדרישות הקפדניות ולקבל את תקני ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) וה-CE (אישור האיחוד האירופאי). בנוסף, השתלים מיובאים מחו"ל בדרך האוויר כך שאם היו מתפוצצים מהלחץ הם לא היו מגיעים שלמים ארצה.

עד היום אין עדויות בספרות הרפואית של קשר בין שתלי סיליקון וסרטן השד, מצד שני ישנן אפילו עדויות המרמזות לאפשרות שבנשים עם תותבות סיליקון, סרטן השד מופיע בשכיחות נמוכה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית ואף מתגלה מוקדם יותר בגלל מודעות האישה. במחקרים שפורסמו לאחרונה מטעם ה FDA , נקבע בניגוד למה שחששו בעבר, כי לא נמצא קשר בין תותבת סיליקון לסרטן השד, למחלות ראומטיות, למחלות רקמת חיבור, למחלות נוירולוגיות או אחרות. לעומת זאת במחקר שפורסם בשנת 2018, נמצאה עליה קלה בשכיחות של מחלה ראומטית מסויימת (נדירה) בנשים עם שתלי סיליקון בשדיים.

ישנן נשים רבות שעברו ניתוחים לפני עשרות שנים. עד היום נותחו קרוב ל 35.000.000 (שלושים וחמישה מיליון). לאחרונה עוברות מעל מליון נשים ניתוחים כאלה כל שנה. המידע אודות שתלי הסיליקון, הן לחיוב והן לשלילה, הולך ומצטבר. יש לזכור ששתלי הסיליקון נמצאים בשימוש רפואי רציף מזה 60 שנה. שתלים אלו עוברים שינויים ושיפורים רצופים לאורך השנים. המחקר אודות בטיחות שתלים אלו נמשך כל הזמן. לכן סביר לקבוע שהנתונים משתנים כל הזמן ומובאים בהדרגה בפני המטופלים.

ישנן נשים רבות, שעברו ניתוחים לפני 30 שנה (עם סיליקון מדור ראשון ושני) ועדיין הכול כשורה.
עם זאת, בהתאם למידע כיום יש צורך בהחלפת השתלים כל עשר שנים בשל ההתיישנות, סיכויי דלף מוגברים, או פיתוח מוצר חלופי ומשוכלל יותר, שיחליף את הסיליקון.

אמנם מדובר במוצר איכותי מאוד אך לא סביר ששתל המוכנס לאישה בת 20, שתוחלת החיים שלה כיום הוא סביב גיל 90, יחזיק מעמד 70 שנה. אין שום מוצר רפואי המוכנס לגוף שאורך חייו כזה ארוך. אי לכך, סביר להניח שתצטרכי להחליף את השתלים. ההמלצה כרגע היא כל 10 שנים. חברות השתלים שאנחנו עובדים איתן, אמריקאיות ואירופאיות נחשבות לטובות מסוגן והן נותנות תעודת אחריות לכל החיים. אך כמובן אינן מבטיחות שלמות של המוצר לכל החיים.

במידה ויש צורך להחליף (מסיבה כל שהיא) הניתוח החוזר בד"כ קל יותר מהראשון.

אין דבר כזה. דחייה הוא תהליך ביולוגי חיסוני שמטרתו להרחיק גופים זרים בעלי תכונה ביולוגית כמו חיידקים, כמו אחרי השתלת כליה, לב, ריאות וכולי. התהליך כולו אינו מופעל כנגד גוף זר כמו סיליקון. אמנם יש מצבים שבהם יש צורך להוציא את השתל (זמנית) אך אילו נובעים מזיהום שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי.

לעיתים ניתן לחוש קפלים בשתל בעיקר אצל נשים רזות, הקפלים ממוקמים בעיקר בתחתית השד ובחלקו הצדדי.
אמנם אצל נשים רזות מוכנס השתל מתחת לשריר, אבל בשיטת הניתוח המבוצעת כיום (מישור כפול=dual plane) השתל מכוסה ע"י השריר רק בחלקו העליון. תופעה זו אינה מסוכנת וכאמור היא מופיעה בעיקר אצל נשים רזות ואינה ניתנת לטיפול.

ניתן לבצע ממוגרפיה בנוכחות שתלים בתהליך שונה במקצת, שאינו כרוך במעיכת השד כמו בשיטה הרגילה, אך מצריך מספר רב יותר של צילומים. כדאי לדעת כי דיוק הבדיקה יורד במקצת בנוכחות שתלים הממוקמים מעל השריר וכי מיקום השתל מתחת לשריר מקל יותר על ביצוע הבדיקה. בכל אופן הבדיקה המומלצת למעקב הינה בדיקת אולטרה סאונד (US) שאינה גורמת ללחץ על השתל. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת MRI אבל ברוב המקרים אינה מספקת מידע חדש מעבר ל US בשאלה של שלמות השתל.

בשעות הראשונות עלולים להופיע כאבים בינוניים ועד חזקים וזה שלב המטופל בתרופות נוגדות כאבים, כמו אופטלגין נוזלי ומשככי כאבים נוגדי דלקת ( אדוויל, אופטלגין , נורופן ודומיהם).בימים הבאים הכאבים פוחתים וניתנים לשליטה ע"י משככי כאבים רגילים. בד"כ לאחר כשבוע רוב הכאבים חולפים. בהגדלות בהן השתל מוחדר מתחת לשריר הכאבים מעט יותר חזקים וממושכים ומלווים במגבלה בתפקוד הזרועות, בעיקר בשבוע הראשון.

ניתן להתקלח ללא חשש 24 שעות לאחר השחרור. הפלסטר שעל החתך מודבק היטב ואינו יורד במים. ככלל, הפלסטר צריך להישאר במקומו והוא יוסר ע"י המנתח בפגישת הביקורת.

אם לא נאמר אחרת צריך ללבוש את החזייה המיוחדת רוב שעות היממה, כלל בזמן השינה במשך כשלושה שבועות.

באופן טבעי החזה עובר שינוי מסוים אחרי לידות והנקה. אצל רוב הנשים השד המקורי קטן יותר עם נטייה לנפילה. במקרים כאלו יתכן ותעדיפי יום אחד להחליף לשתל גדול יותר ובמידת הצורך גם לעבור ניתוח הרמת שדיים. השינויים אחרי לידה שונים מאישה לאישה וקשה לצפותם מראש. השינויים תלויים בשינויים שחלו בהריון (עליה במשקל, גידול טבעי של השד) ובהנקה.

אין מניעה לפעילות אינטימית מספר ימים לאחר הניתוח, אך מגע חופשי בחזה ניתן אחרי חודש ימים מהניתוח.

ברוב המקרים זמן ההחלמה הוא ימים בודדים. ניתן לחזור לעבודה גם אחרי 3 ימים בלבד. הכנסת השתל מאחורי השריר מחייבת חופש מחלה מעט ארוך יותר.

רק במקרים בהם השתל מוחדר מאחורי השריר קיימת הגבלה בתנועות היד למשך כשבועיים עד חודש. פרט לכך, התפקוד היומיומי הוא רגיל לחלוטין.

ניתן להגיע לתוצאות טבעיות לגמרי. בהתאם לנתוני כל אישה, הרופא בוחר את מיקום השתל לפני השריר או אחריו. ברוב הגדול של המקרים התחושה בחזה חוזרת לתחושה טבעית ורגילה כולל התחושה בפטמות.

ניתן לחזור לפעילות יומיומית פשוטה תוך ימים בודדים. לגבי נהיגה, עקב חשיבותה הבטיחותית לנו ולאחרים, אנחנו ממליצים לא לנהוג כל עוד יש כאבים משמעותיים או מגבלה תנועתית. בדרך כלל מדובר בכשבוע-שבועיים.

אין אפשרות. תופעה זו קשורה בתכונות הגוף של כל מנותחת והופעת ההתקשות היא תהליך בלתי צפוי.

כן, ככלל ניתן לומר שניתוח להגדלת חזה גם אם הוא משולב בהרמת שדיים, אינו פוגע בבלוטות החלב ובצינוריות המפרישות אותו. (גם במקרים בהם בוחרים להכניס את השתל דרך העטרה או בית השחי).

לא, השד הינו חלק מהגוף ומושפע מתנודות במשקל, משינויי הריון ומהשפעות הגיל. הכנסת שתלים גדולים יחסית עלולה לגרום בעתיד לשינויים קשים בעור, ברקמת השד ולצניחה מוקדמת.

אצל נשים שאחרי לידות, ניתן לראות תוצאה סופית כבר אחרי מספר חודשים. נשים לפני לידות, כאשר כמות העור בשד קטנה, התוצאה הסופית מתקבלת אחרי חצי שנה.

אנחנו ממליצים להימנע מכל צורה של לחץ משמעותי על החזה במשך חודש (כולל שינה על הבטן ומגע מיני המערב את החזה). לאחר הגדלה עם שתלים אנטומיים יש להימנע מלחץ על השתלים אפילו זמן ממושך יותר בהתאם להוראת המנתח.

בעקרון היועצת נמצאת בשבילך למענה לשאלות ולמקרים דחופים, כגון: נפיחות, שינוי צורה וצבע (אדום), כאבים יוצאי דופן, פצעים על עור השד, הפרשה או עליית חום. תמיד נכון להשוות בין שני השדיים. אם שד אחד מתנהג באופן יוצא דופן, יש ליצור קשר בכל שעה עם מרפאות ד"ר מוסקונה.

ניתן לבצע ממוגרפיה בנוכחות שתלים בתהליך שונה במקצת, שאינו כרוך במעיכת השד כמו בשיטה הרגילה, אך מצריך מספר רב יותר של צילומים. כדאי לדעת כי דיוק הבדיקה יורד במקצת בנוכחות שתלים הממוקמים מעל השריר וכי מיקום השתל מתחת לשריר מקל יותר על ביצוע הבדיקה. בכל אופן הבדיקה המומלצת למעקב הינה בדיקת אולטרה סאונד (US) שאינה גורמת ללחץ על השתל. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת MRI אבל ברוב המקרים אינה מספקת מידע חדש מעבר ל US בשאלה של שלמות השתל.

בשעות הראשונות עלולים להופיע כאבים בינוניים ועד חזקים וזה שלב המטופל בתרופות נוגדות כאבים, כמו אופטלגין נוזלי ומשככי כאבים נוגדי דלקת ( אדוויל, אופטלגין , נורופן ודומיהם).בימים הבאים הכאבים פוחתים וניתנים לשליטה ע"י משככי כאבים רגילים. בד"כ לאחר כשבוע רוב הכאבים חולפים. בהגדלות בהן השתל מוחדר מתחת לשריר הכאבים מעט יותר חזקים וממושכים ומלווים במגבלה בתפקוד הזרועות, בעיקר בשבוע הראשון.

ניתן להתקלח ללא חשש 24 שעות לאחר השחרור. הפלסטר שעל החתך מודבק היטב ואינו יורד במים. ככלל, הפלסטר צריך להישאר במקומו והוא יוסר ע"י המנתח בפגישת הביקורת.

אם לא נאמר אחרת צריך ללבוש את החזייה המיוחדת רוב שעות היממה, כלל בזמן השינה במשך כשלושה שבועות.

באופן טבעי החזה עובר שינוי מסוים אחרי לידות והנקה. אצל רוב הנשים השד המקורי קטן יותר עם נטייה לנפילה. במקרים כאלו יתכן ותעדיפי יום אחד להחליף לשתל גדול יותר ובמידת הצורך גם לעבור ניתוח הרמת שדיים. השינויים אחרי לידה שונים מאישה לאישה וקשה לצפותם מראש. השינויים תלויים בשינויים שחלו בהריון (עליה במשקל, גידול טבעי של השד) ובהנקה.

אין מניעה לפעילות אינטימית מספר ימים לאחר הניתוח, אך מגע חופשי בחזה ניתן אחרי חודש ימים מהניתוח.

ברוב המקרים זמן ההחלמה הוא ימים בודדים. ניתן לחזור לעבודה גם אחרי 3 ימים בלבד. הכנסת השתל מאחורי השריר מחייבת חופש מחלה מעט ארוך יותר.

רק במקרים בהם השתל מוחדר מאחורי השריר קיימת הגבלה בתנועות היד למשך כשבועיים עד חודש. פרט לכך, התפקוד היומיומי הוא רגיל לחלוטין.

ניתן להגיע לתוצאות טבעיות לגמרי. בהתאם לנתוני כל אישה, הרופא בוחר את מיקום השתל לפני השריר או אחריו. ברוב הגדול של המקרים התחושה בחזה חוזרת לתחושה טבעית ורגילה כולל התחושה בפטמות.

ניתן לחזור לפעילות יומיומית פשוטה תוך ימים בודדים. לגבי נהיגה, עקב חשיבותה הבטיחותית לנו ולאחרים, אנחנו ממליצים לא לנהוג כל עוד יש כאבים משמעותיים או מגבלה תנועתית. בדרך כלל מדובר בכשבוע-שבועיים.

אין אפשרות. תופעה זו קשורה בתכונות הגוף של כל מנותחת והופעת ההתקשות היא תהליך בלתי צפוי.

כן, ככלל ניתן לומר שניתוח להגדלת חזה גם אם הוא משולב בהרמת שדיים, אינו פוגע בבלוטות החלב ובצינוריות המפרישות אותו. (גם במקרים בהם בוחרים להכניס את השתל דרך העטרה או בית השחי).

לא, השד הינו חלק מהגוף ומושפע מתנודות במשקל, משינויי הריון ומהשפעות הגיל. הכנסת שתלים גדולים יחסית עלולה לגרום בעתיד לשינויים קשים בעור, ברקמת השד ולצניחה מוקדמת.

אצל נשים שאחרי לידות, ניתן לראות תוצאה סופית כבר אחרי מספר חודשים. נשים לפני לידות, כאשר כמות העור בשד קטנה, התוצאה הסופית מתקבלת אחרי חצי שנה.

אנחנו ממליצים להימנע מכל צורה של לחץ משמעותי על החזה במשך חודש (כולל שינה על הבטן ומגע מיני המערב את החזה). לאחר הגדלה עם שתלים אנטומיים יש להימנע מלחץ על השתלים אפילו זמן ממושך יותר בהתאם להוראת המנתח.

היועצת נמצאת בשבילך למענה לשאלות ולמקרים דחופים, כגון: נפיחות, שינוי צורה וצבע (אדום), כאבים יוצאי דופן, פצעים על עור השד, הפרשה או עליית חום. תמיד נכון להשוות בין שני השדיים. אם שד אחד מתנהג באופן יוצא דופן, יש ליצור קשר בכל שעה עם המנתח.